חקר השפה הבלשני והפילולוגי בכלל, וחקר העברית בפרט, מהווים מסע מרתק בניסיון להבין ולפענח את מנגנון ההתפתחות של השפה, את תולדות השפה העברית ואת מקומה בחיינו. חקר השפה מהווה אשנב להבנת התרבות והחברה של המשתמשים בה. בלימודי התואר השלישי בחוג ניתן להעמיק בחקר העברית בתחומי הפרגמטיקה, חקר השיח, הסמנטיקה, התחביר, תורת הצורות, תורת ההגה ולכתוב עבודת דוקטור בהדרכת אחד או יותר  ממרצי החוג העוסקים בתחומים אלו באחת מתקופות הלשון השונות. החוג ייחודי בהתמקדותו הן בחקר השיח העברי הדבור, הן בלשונות שמיות ויהודיות אחרות ובמקומה של העברית במשפחת הלשונות השמיות. הלשון העברית, התהוותה והשינויים החלים בה נחקרים ממבט רב-תחומי בקורסים העוסקים בנקודות ההשקה שבין הלשון ככלי תקשורתי בסיסי לבין תחומי ידע מגוונים, כגון תקשורת, סוציולוגיה, מדעי הקוגניציה ומשפטים.